קידום אתרים » בלוג » מדריך מקיף לקידום אתרים
מדריך מקיף לקידום אתרים
במדריך זה נתווה עבורכם את העקרונות החשובים ביותר של קידום אתרים. נתרכז בעיקר במנוע החיפוש גוגל מכיוון שהוא מנוע החיפוש הרלוונטי ביותר בארץ וגם בחלקים גדולים משאר העולם.
המדריך לא כתוב בהכרח מהקל אל הכבד מכיוון שישנם נושאים טכניים יותר ונושאים טכניים פחות, אבל כן כדאי לעקוב אחריהם על פי הסדר.
איך עובדים מנועי חיפוש מודרניים?
רובינו לא ממש מתעמקים בשאלה כיצד מנועי החיפוש עובדים ואנחנו נוטים לקחת את מה שהם עושים כמובן מאליו. בפועל גם אם אנחנו לא יודעים ב-100% כיצד הם פועלים, יש לא מעט עקרונות שנשארים פחות או יותר קבועים וכדאי להכיר לפני שצוללים לעולם הקידום.
העיקרון הראשון הוא שלמרות שהרבה פעמים מדברים על “האלגוריתם של גוגל”, האלגוריתם עצמו מורכב מהרבה מאוד אלגוריתמים קטנים יותר והם לא מסתכמים רק בבדיקת של מילים מסוימות בתוכן (מילות מפתח) וכמה קישורים יש באתר.
גוגל קוראת לכל האלגוריתמים הקטנים האלו “מערכות דירוג החיפוש“, אך למעשה אנחנו מניחים שיש עשרות אם לא מאות מערכות נוספות כאלו, חלק מהן “חיוביות” וחלק מהן נועדו למנוע שיטות עבודה פסולות (“שליליות”).
כדי לסבך עוד יותר את העניינים, כל המערכות האלו משתנות באופן תדיר כמה מאות פעמים בשנה.
אין כנראה מקדם אתרים שמכיר את כל המערכות האלו ולכן בפועל מתרכזים רק בפרמטרים הכי מוכרים או קטגוריות שונות. לדוגמה, איך נכתוב תוכן איכותי בלי להדליק אור אדום אצל אחת ממערכות סינון הספאם של גוגל…
העיקרון השני הוא שלמרות שגוגל הוא מנוע חיפוש מהיר מאוד, גם הוא לא יכול לבדוק את כל האתרים באינטרנט בזמן אמת ולמעשה הוא משתמש באינדקס גדול מאוד של עותקים מכל העמודים אותם הוא סורק באמצעות הזחלנים שלו (Web Crawlers). חשוב להדגיש שלא כל האתרים נסרקים באותה תדירות.
המשמעות היא שגם אם אנחנו מבצעים שינויים רבים באתר שלנו בבת אחת, לא בהכרח נראה אותם משתקפים באופן מיידי, אם כי יש לכך עוד כמה סיבות מלבד האופן בו גוגל סורק אתרים.
כמובן שבמערכות AI מתוחכמות הדברים אינם תמיד כה פשוטים ולעיתים יש מספר מערכות שונות העובדות יחדיו על מנת להגיע לתוצאה שתיראה אותנטית לבני אדם (לדוגמה, הפקה של תמונה או איור).
באחד המודלים הקיימים, מערכת אחת מדמה את “הזייפן” והמערכת השנייה מדמה את “המומחה”. בסופו של התהליך הזייפן אמור להתל במומחה. מודל זה מכונה “ Generative Adversarial Network” (GAN) וגם הוא כבר כמעט בן עשור.
אז למה בעצם צריך מקדם אתרים?
כמו שהבנתם, גוגל עובד בצורה מורכבת ומתעדכן באופן דינאמי. לכן גם מקדם האתרים שלכם צריך לעבוד על האתר בצורה דינאמית, להבין מה עדיין עובד ומה כבר פחות, מה אפשר לבצע בלי לסכן את האתר ומה לא…
קידום אתרים לא דורש ידע במדעי המחשב ואפילו לא לדעת לתכנת (כן כדאי להכיר קצת HTML, שבה כתובים האתרים באינטרנט), הוא כן דורש עבודה מסודרת, הרבה זמן ובעיקר תשתית של אתרים נוספים שנמצאים בשליטתו של המקדם (בהמשך נבין מדוע).
לרוב בעלי האתרים אין את הפריבילגיה לקדם את האתרים שלהם לגמרי לבד, אבל כן חשוב מאוד להבין את האופן בו מבצעים קידום אתרים.
למה?
הדבר יוכל לעזור לכם בכמה מישורים:
1.כאשר תרצו לשכור חברת SEO או לעבור בין אחת לשנייה.
2.כאשר תעברו על הדוחות החודשיים ותנסו לפענח אם באמת נעשתה כאן עבודה איכותית ולא פחות חשוב, שקופה.
3.ביצוע של אופטימיזציה בסיסית בזמן יצירת תכנים חדשים (וגם לדעת איך לא לגרום נזק לתכנים קיימים…).
מונחים בסיסיים בקידום אתרים
כאן תוכלו למצוא רשימה של מונחים בסיסיים לקידום אתרים (מעין מילון). לא חובה לקרוא את כולו עכשיו מכיוון שנתייחס אל רוב המושגים גם בהמשך.
מושגים כללים
– קובץ שכולל הוראות לגוגל האם לאנדקס דפים ספציפיים או ספריות בתוך האתר. יותר קל לשלוט מאשר בתגי Robots בודדים (ראו בהמשך) ולכן זוהי השיטה המומלצת. הוראות לשימוש בקובץ ספציפית אצל גוגל אפשר למצוא כאן.
כותרות פנימיות – אלו הכותרות שהגולש רואה בתוך הדף. מקבילות לכותרות ברמות שונות בוורד. לדוגמה, כותרת ברמה 1 נקראת H1 (Heading 1).
בכל עמוד אמורה להיות רק כותרת אחת ברמה 1. מתחתיה יכולות להיות כמה כותרות ברמה 2 ומתחת לכותרת ברמה 2 יכולות להיות כמה כותרות ברמה 3. (כותרות ברמה 4 ומטה הן נדירות). חשוב מאוד שיהיה היגיון לוגי בין הנושאים ושהכותרות יכילו מילות מפתח (אבל לא בהגזמה)
מילות מפתח – אלו הם החיפושים שהגולשים מבצעים בגוגל. משהו לא הכי אינטואיטיבי שצריך לזכור הוא שאנחנו אומנם מתייחסים למילת מפתח ביחיד (Keyword), אבל בפועל מילת מפתח יכולה להיות מורכבת מכמה מילים. לדוגמה “קידום אתרים” היא מילת מפתח אחת.
Mobile First Index – הכוונה היא שהאינדקס של גוגל בנוי על פי הגרסה של האתר שמופיעה בטלפון החכם (מובייל) ולא במחשב כפי שהיה בעבר… כיום זה קצת פחות קריטי מכיוון שרוב האתרים הם דינאמיים ולא כוללים שתי גרסאות שונות לחלוטין.
היוצא מן הכלל היא המהירות של האתר שנמדדת בנפרד (מכיוון שרוב האתרים עולים מעט יותר מהר במחשב) ולכן ייתכנו הבדלים מסוימים בדירוג התוצאות.
Structured Data – מדובר במידע נוסף שמופיע בעמוד ויש לו משמעות מסוימת מעבר למילות המפתח. אם ראיתם למשל תוצאה של מאמר שכוללת את שם הכותב כבר בגוגל או מוצר עם דירוג של כוכבים, שאלות ותשובות או וידאו – לכך הכוונה. יש למידע הזה פורמט מיוחד, אך בעיקרון גוגל יכול לזהות אותו גם ללא עזרה.
מפת אתר – מפת אתר כוללת רשימה של כל העמודים ועוזרת לגוגל להתעדכן בעמודים החדשים ביותר. קיים פורמט מיוחד למפת אתר בשם XML, אך ניתן גם ליצור מפת אתר בקוד HTML כקובץ נפרד או אפילו כרשימת קישורים בחלק התחתון של האתר (“הפוטר” Footer).
E-E-A-T – ראשי תיבות של אמינות, מומחיות, סמכות וניסיון (באנגלית) – אלו בעצם הפקטורים המרכזיים ביותר של גוגל כאשר היא מדרגת אתרים בנושאים שיש להם השפעה כבדת משקל על חייו של הגולש ולכן היא חייבת לספק לו מידע אמין במיוחד. ביניהם ניתן למנות אתרי רפואה, אתרים כלכליים, אתרים שעוסקים בנדל”ן ואפילו מכירת מוצרים יקרים כמו מכוניות.
על מנת שגוגל ידרג את האתר גבוה הוא חייב לעמוד בכל הדרישות האלו. לדוגמה, להיכתב על ידי אנשים מנוסים בתחומם עם רקורד מוכח ולהסתמך על מקורות מהימנים, כולל מראי מקום (כמו שמאמר אקדמאי לא יכול להילקח ברצינות בלי ביבליוגרפיה שנכתבת בפורמט מוקפד שמקובל על כל החוקרים בתחום).
הבעיה היא שהמושגים האלו הם בסופו של דבר די מעורפלים וכל אחד יכול לתת להם פרשנות משלו .למעשה הם לא משולבים ישירות באלגוריתם, אלא משמשים את הבוחנים האנושיים שנותנים פידבק לתוצאות החיפוש באופן קבוע.
תגי Meta
מדובר כאן במספר תגים בסיסיים שכדאי להכיר:
Title – התג הראשי של העמוד שכולל מילת מפתח אחת לפחות. תג חשוב מאוד מכיוון שהוא משפיע על הדירוגים בגוגל אם יש בו מילות מפתח רלוונטיות.
הגולש רואה אותו ככותרת של הטאב הנוכחי וגוגל בדרך כלל מציג אותו כפי שהוא בתור כותרת האתר בתוצאות. רצוי שלא לעבור את אזור ה-60 תווים.
Description – תג המטא של התיאור. מורכב משתי שורות (בערך 140 תווים). כולל תיאור מקיף יותר של הדף. יכול לכלול מילות מפתח, אבל לא משפיע על הדירוגים.
Meta Robots – תג שלמעשה מורה לגוגל אם לאנדקס את העמוד ברמת הדף. כולל את הערכים Noindex ו-index
סוגי קישורים
קישורים יוצאים מול קישורים נכנסים – קישור יוצא מפנה מהאתר שלנו לאתר אחר. קישור נכנס מפנה מאתר אחר לאתר שלנו. הקישורים הנכנסים הם החשובים ביותר לדירוג, אבל לא כדאי “להתקמצן” על קישורים יוצאים.
קישורים חיצוניים מול קישורים פנימיים – קישור חיצוני הוא אחד מהקישורים שציינו למעלה. לעומת זאת, קישור פנימי הוא קישור מדף מסוים בתוך האתר לדף אחר. למרות שגם תפריט הוא למעשה קישור פנימי, קישור פנימי שיוצא מהתוכן של עמוד אחד לעמוד אחר הם לא פחות חשוב, ואולי אפילו חשוב יותר (מכיוון שהוא ייחודי).
קישורים רגילים מול קישורים מיוחדים – קישורים רגילים הם קישורים שמעבירים “כוח” ליעד אליו הם מפנים ולכן משפיעים על הדירוגים. מלבד זאת יש עוד שלושה סוגי קישורים:
- קישורים ממומנים (Sponsored) – קישור שמורה על כך שמדובר בקישור שמגיע מכתבה ממומנת.
- קישורי תוכן גולשים (UGC) – קישורים שנמצאים בתוכן שהגולשים יצרו. לדוגמה, תגובה בבלוג. הסימון נועד למנוע שימוש ברעה לקישורים
- Nofollow – בעבר שימשו במקום שני הקישורים למעלה. כיום גוגל ממליצה שלא להשתמש בסימון זה יותר, אך אין בעיה להשאיר קישורי קיימים Nofollow כפי שהם.
Google Web Experience
מדובר על מספר מדדים שעל פי גוגל נדרשים לחוויית משתמש טובה וגם מעניקים בונוס מסוים בדירוגים:
Core Web Vitals – מהירות הטעינה של האתר. מורכב בעצמו מכמה מדדים שלא נפרט אותם כאן, אך חשוב לדעת שמפתחים יכולים לראות המלצות כיצד לשפר אותם באמצעות כלי של גוגל בשם PageSpeed Insights.
Mobile Friendly – האם האתר נראה היטב בטלפונים חכמים (מובייל) והאם נוח להשתמש בו? לדוגמה, לא מספיק שהטפסים ייראו כמו שצריך מבחינה ויזואלית, אלא חובה שהשדות השונים יהיו ברווח מספיק גדול ויהיה אפשר למלא אותם בקלות.
HTTPS – תקן לאבטחת אתרים הדואג לכך שכל תוכן שעובר בין האתר (השרת) למחשב של המשתמש יהיה מוצפן באמצעות תעודת אבטחה (נקראת גם SSL).
ללא מודעות פולשניות (No intrusive interstitials) – הכוונה למודעות שתופסות חלק גדול מהמסך ומפריעות לראות את התוכן ברגע שהגולש נכנס לאתר, במיוחד במובייל. כלומר, אין בעיה עם מודעות בין עמודים (אפילו גוגל עושה שימוש במודעות כאלו).
באופן כללי, מדדי חוויית המשתמש יכולים לתת יתרון מסוים בדירוגים מכיוון שגוגל רוצה להציג בתוצאות אתרים עם חווית משתמש טובה, מצד שני לגוגל עדיין הכי חשוב שהאתר עצמו יהיה רלוונטי מבחינת המידע שהוא מספק.
לפני הכול – אין מכינים את האתר לקידום בגוגל?
אחרי שלמדנו על המונחים הבסיסיים בקידום אתרים, קל יותר להבין מדוע אחד הדברים החשובים ביותר הוא להכין את האתר כדי שיהיה אפשר לבצע אופטימיזציה ספציפית לכל עמוד ועמוד.
אז מהן הדרישות הבסיסיות?
1.שניתן יהיה לשלוט בתגי ה-Title וה-Description ברמת העמוד. כדאי גם שתהיה תבנית ברירת מחדל. לדוגמה, תבנית נפוצה היא שם האתר ולאחר מכן שם העמוד (שאמור לכלול כבר מילות מפתח).
2.שתהיה גישה לקובץ ה-Robots.txt
3.שהאתר יספק חווית משתמש טובה (Web Experience)
4.במקרים הרלוונטיים שיהיה באתר מידע מובנה
היררכיה של האתר
ההיררכיה של האתר קובעת כיצד הוא יהיה בנוי מבחינת הקשר בין העמודים ובין עצמם. באתרים קטנים עם כמה עשרות עמודים המבנה הבסיסי המומלץ הוא של עמוד ראשי שלאחריו מספר עמודי משנה ולכל עמוד משנה יכולים להיות עמודי משנה נוספים.
העמודים האלו בדרך כלל ישתקפו בתפריטים של האתר
במקרה של האתר שלנו – כל העמודים בשחור בולט הם עמודי המשנה (ניתן ללחוץ עליהם) והעמודים שנפתחים מהפריט “איך מקדמים אתר” הם כבר עמודים ברמה שלוש.
בפועל יש אתרים שבהם ישנן כמה רמות מקבילות. לדוגמה, בחנות נעליים אפשר לבחור לראות את הפריטים על פי קטגוריות כלליות (סנדלים, נעליים סגורות, נעלי עקב וכו’) או על פי מותגים ויצרנים. במקרה הזה עמוד הקטגוריות ועמוד היצרנים שניהם ברמה מקבילה.
הדבר החשוב ביותר הוא שהמבנה יהיה לוגי. מבנה לוגי עוזר לגוגל להבין את הקשר בין העמודים השונים ולהציג את העמוד הכי מתאים בתוצאות.
מלבד זאת חשוב גם להשתמש בקישורים פנימיים כדי לחזק את הקשר בין עמודים דומים שאין ביניהם קישור באמצעות התפריטים.
דברים שכדאי להימנע מהם:
- קישורים כפולים בתפריטים
- מספר קישורים פנימיים זהים עם טקסט שונה
- עמודים יתומים שלא מקושרים משום מקום באתר (היום פחות נפוץ, אבל עדיין יכול לקרות אם מוחקים בטעות עמודי בהיררכיה גבוהה יותר).
יוצאי הדופן הם רשימת הקישורים בחלק התחתון של האתר שמהווים סוג של מפת אתר ובדרך כלל תורמים להיררכיה.
מחקר מילות מפתח ומחקר מתחרים
אחרי שבדקנו שלאתר יש בסיס טוב לקידום אתרים הגיע הזמן לבצע מחקר מילות מפתח ומחקר מתחרים כדי שנדע באילו מילות מפתח להתמקד בעמודים אותם אנחנו יוצרים.
מוטב להתחיל מהנושא הכללי של האתר ומשם להתקדם. לדוגמה, אם מדובר באותו אתר למכירת נעליים עליו דיברנו אפשר להתחיל מההשלמה האוטומטית של גוגל:
לאחר מכן אפשר לבדוק שמות ספציפיים של מותגים או סוגי נעליים שאנחנו מוכרים כמו “נעלי תינוקות”.
אבל מחקר שכזה לא מספיק בדרך כלל משתי סיבות:
- אנחנו נחשפים למספר קטן מכל מילות המפתח
- אנחנו לא יודעים מהו נפח החיפוש, כלומר, כמה אנשים באמת מחפשים כל אחת מהמילים האלו בחודש
כדי לקבל את הנתונים האלו ולראות את כל התמונה עלינו להשתמש בכלים מקצועיים למחקר מילות מפתח.
אם אתם מריצים גם קמפיין ממומן בגוגל, הכלי הטוב ביותר הוא Keyword Planner מכיוון שהוא מציג את נפח החיפוש המדויק ביותר.
אם אתם לא מריצים קמפיין ממומן הכלי ייתן לכם רק הערכה גסה בסדרי גודל של מאות או אלפים. במקרה זה רצוי להשתמש בכלי חיצוני. רוב הכלים החיצוניים כוללים גם ניתוח קישורים, אליו נגיע בהמשך, ולכן הם לא זולים מאוד (מתחילים מ-100$ לחודש).
כלי אחד שכן יכול להתאים גם למי שאין לו את היכולת או הרצון לשלם כל כך הרבה הוא SERanking.com. הוא מתחיל ממחיר של בערך 40 דולר בתשלום חודשי ומציע לכם עד 250 בדיקות למילות מפתח ליום (מבלי מגבלה על מספר התוצאות, רק על ייצוא לקובץ אקסל), שזה הרבה יותר ממה שאתם צריכים לאתר בסדר גודל בינוני.
מרבית הכלים, כולל SERankings יכולים לבצע גם מחקר מתחרים. כלומר, אתם מזינים את כתובת המתחרים שלכם אחרי שיטוט קצר בגוגל ויכולים לראות על אילו מילות מפתח הם מדורגים ובאיזה מיקום. זו דרך מעולה למצוא עוד הזדמנויות למילות מפתח שאולי בכלל לא חשבתם עליהן.
לדוגמה, הנה כל מילות המפתח הרלוונטיות שכוללות את הביטוי “ילדים” מאתר WeShoes (בין היתר היבואן של “קרוקס”)
מילות מפתח תחרותיות מול מילות מפתח פחות תחרותיות
עוד שיקול בבחירת מילות המפתח הוא מילים תחרותיות יותר ותחרותיות פחות: המילים התחרותיות יותר הן מן הסתם אלו שיותר מתחרים מדורגים עליהן במקומות גבוהים וגם כוללים אותם בתגי המטא, אבל יש עוד אינדיקטור חשוב: ככל שמילת המפתח מורכבת בעצמה מיותר מילים, כך סביר להניח שהיא תהיה פחות תחרותית ונפח החיפוש שלה יהיה קטן יותר.
למרות הנפח הקטן יותר, פעמיים רבות יותר משתלם ופשוט לקדם מספר גדול של מילות מפתח כאלו מאשר מילות מפתח קצרות. כבונוס, הן לרוב גם יותר ממוקדות ומשקפות טוב יותר את מה שהגולש מחפש (כוונת המשתמש).
לדוגמה אם המשתמש מקליד “מאזדה 3”, אין לנו באמת מושג אם הוא רוצה לקנות אוטו (ומאיזו יד) או פשוט לחפש מידע על האוטו כמו למשל דגמים מעודכנים. לעומת זאת “מאזדה 3 ליסינג פרטי” זו כבר שאילתה הרבה יותר ממוקדת.
אם אנחנו עדיין לא ממש יודעים, בדרך כלל מספיק להסתכל בעמודים שגוגל מחזיר במקומות 3-4 כדי להבין מה גוגל מחשיב כתוכן רלוונטי (לפעמים נראה כמה תוצאות מסוגים שונים).
אופטימיזציה נוספת והוספת עמודים חדשים
בשלב הזה יש לנו את כל מילות המפתח שאנחנו רוצים לקדם. המטרה כרגע היא לחלק אותן לעמודים. הכי נוח לעשות את זה בקובץ אקסל ביחד עם נפחי החיפוש.
את כל מילות המפתח הדומות בדרך כלל נהוג למקד אל אותו העמוד, אלא אם כן הדמיון הוא בשם בלבד. לדוגמה עמוד על “פרגולה מעץ” יהיה שונה למדי מעמוד על “פרגולה ממתכת”.
כדי “לשכנע” את האלגוריתם של גוגל שהעמוד רלוונטי למילות המפתח יש כמה דברים שאנחנו חייבים להקפיד עליהם (זה הזמן לחזור למילון…).
אגב, אם אתם עובדים עם וורדפרס, תוכלו לבצע חלק גדול מהאופטימיזציה הזו באמצעות תוסף Yoast (פשוט חפשו בספריית התוספים).
1.תגי מטא – רצוי שמילת המפתח העיקרית של העמוד תהיה בתחילת תג ה-Title. אם יש הרבה מילות מפתח בעמוד, רצוי לכתוב אותו ידנית כך שלא יהיה זהה לחלוטין לכותרת ה-H1 (ברירת המחדל באתרים רבים)
מילות המפתח בתג ה-Description פחות רלוונטיות, אך התג חייב להיות שיווקי ובעיקר לגרום לגולש להבין מה כולל העמוד (אחרת הוא ייצא מהאתר כלעומת שבא).
2.כותרות פנימיות – חשוב לשלב את מילות המפתח החשובות ביותר בתג H1 וגם בתג H2 או H3. תלוי בהיררכיה הפנימית של העמוד ועל איזה צורך בדיוק אנחנו רוצים לענות. שימו לב שכתבנו “מילות מפתח” ולא “מילת מפתח”: חזרה על מילות מפתח זהות או מאוד דומות בכל הכותרות היא ממש לא מומלצת.
3.שילוב של מילות המפתח בטקסט – גם השילוב של מילות המפתח בטקסט חייב להיות מתון והגיוני. “לדחוף” בכוח את אותה מילת מפתח כל 5 משפטים היא דרך קידום מיושנת שבדרך כלל תתפרש אצל גוגל כספאם.
כך למשל, אם אתם כותבים מאמר באורך 300 מילה על נעלי ילדים, לשלב את מילת המפתח “נעלי ילדים” בדיוק כפי שהיא 20 פעמיים זו צפיפות מוגזמת.
4.אורך הטקסט – או יותר נכון, “מה אמור להיות אורך הטקסט בדף?”. זוהי שאלת השאלות ואין לה תשובה אחת נכונה: אפשר לראות עמודים קצרים יחסית באורך של 300 או 400 מילים שמתברגים מצוין על מילות מפתח ולעומת זאת דפים עם אורך של 1,500 מילים שלא מתברגים בעשיריה הראשונה.
הסיבה לכך היא שלגוגל יש המון גורמי דירוג. הכי חשוב הוא שהעמוד יענה על כל מה שהגולש מחפש, בלי חזרות מיותרות ויהיה נוח לקריאה.
5.קריאה לפעולה – קריאה לפעולה היא משפט שיווקי, טופס, מספר טלפון או כל דרך אחרת ליצירת “טריגר” שאמור למשוך אליכם לקוחות חדשים. לכן גם אם אין לה השפעה על הדירוגים, היא קריטית בעבורכם.
עדיף שהקריאה לפעולה תהיה קשורה לתוכן הספציפי של העמוד. למשל קריאה לפעולה כמו “רוצים פרגולת עץ מרהיבה לבית בעבודת יד? צרו קשר לייעוץ ראשוני בחינם” תתאים ספציפית לעמוד פרגולת עץ…
7.שילוב מדיה עשירה – גוגל אוהב גם שילוב של מדיה עשירה כמו סרטונים ותמונות בתנאי שהם בהקשר הנכון. לדוגמה, אם אתם משלבים סרטון, עליכם לתת לו גם איזה הקשר מסביב לטקסט. אם אתם מעלים תמונה, תוכלו גם לתת לה טקסט שיתאר אותה. האפשרות הזו נקראת בדרך כלל Alt Tag או טקסט חלופי בעברית.
הימנעו מיצירת עמודים שכוללים אך ורק תמונות. זה יכול להיגרם אם מערכת ניהול התוכן מציגה את התמונה בעמוד חדש במקום להפנות לקובץ עצמו (קל לראות זאת בשורת הכתובת).
8.עקרונות ה-E-E-A-T: בכל תחום הפירוש של עקרונות ה-E-E-A-T יהיה מעט שונה. מה שבטוח הוא שאתם חייבים לתת לגולש גיבוי שמציג אתכם כאתר לגיטימי.
לדוגמה, סביר להניח שלא הייתם קונים טלוויזיה יקרה מחנות שאין לה כתובת פיזית ולא מציינת בשום עמוד מי נותן את האחריות על הטלוויזיה (יש כיום בשוק הרבה יבואנים מקבילים).
9.שיפור חווית המשתמש – רצוי להימנע מתמונות כבדות (ניתן לצמצם נפח של תמונות דרך אתר https://www.tinypng.com), טפסים ארוכים וכל דבר שעשוי להקשות על המשתמש. בדקו שהעמוד נוח גם בטלפון הנייד ושאין קישורים חשובים שנדחקים לחלק תחתון בעמוד.
בניית קישורים
בניית קישורים הוא נושא רחב למדי. באופן כללי חשוב לחזק גם את הקישורים הפנימיים בין העמודים לבין עצמם וגם את הקישורים החיצוניים.
קישורים פנימיים – אם אתם מוסיפים עמוד חדש, תמיד קשרו ממנו לעמוד שכבר קיים באתר ממילת מפתח רלוונטית. אם כבר יש לכם מספר גדול של עמודים שבניתם בהדרגה, חזרו והוסיפו להם קישורים פנימיים. אין מגבלה על מספר הקישורים הפנימיים, אבל עבור הגולשים צריכה להיות סיבה טובה לכך שדווקא העמודים האלו יהיו מקושרים אחד לשני.
קישורים חיצוניים – לקישורים חיצוניים יש השפעה עצומה על דירוג האתר שלכם ומדובר בתורה שלמה ומורכבת למדי שלא נוכל לכסות את כולה כאן.
בעיקרון תרצו שהקישורים יהיו מגוונים מבחינת המבנה שלהם ויגיעו מעמודים כמה שיותר רלוונטיים מאתרים אחרים. אבל זה לא מספיק: גם האתרים האחרים חייבים להיות איכותיים!
אם אין לכם ניסיון ב”בניית קישורים”, יהיה לכם קל יחסית ליפול למלכודות של מקדמי אתרים שיתנו לכם קישורים מאתרים באיכות נמוכה ויקבלו בתמורה קישורים מעמודים שהשקעתם בהם הרבה. בעיה אחרת היא מצב שבו אתם משלבים דפים באיכות נמוכה דרך תוכן (“מאמרים”) שמקדמים אחרים נתנו לכם.
זוהי אחת הסיבות לכך שבניית קישורים היא עניין למומחים. זכרו תמיד שהפקטור הכי חשוב הוא איכות הקישורים ופיזור סיכונים ולא מספר הקישורים הכולל (למרות שיותר מדי קישורים באיכות נמוכה היא בעצמה טכניקה בעייתית).
כמו כן, לא כל הקישורים חייבים להיות קישורים שמעבירים דירוג ולכן יש חשיבות גם לקישורי UGC ו-Sponsored.
בדיקת מדדים ודירוגים
אחרי שעבדתם חזק על האופטימיזציה הגיע הזמן לבדוק את ביצועי האתר שלכם. יש שלושה כלים עיקריים שבדרך כלל עובדים איתם:
- Search Console
- Google Analytics
- כלים למדידת דירוגים של מילות מפתח (גם Seranking או RankRnger יכולים לעשות את העבודה)
לכל כלי ישנם שימושים מעט אחרים
Search Console
מדובר בכלי של גוגל שמציג לכם התראות על תקלות טכניות, אבל גם מיקומים ממוצעים של מילות מפתח וחשיפות של עמודים בגוגל. ניתן לראות כמה אנשים מאלו שנחשפו לעמוד בתוצאות גם לחצו עליו, וזהו מדד ששום כלי אחר לא יכול לתת לכם, לפחות לא בצורה מדויקת.
אם יש לדף אחוז לחיצה נמוך למרות מיקום גבוה וחשיפה יפה, יכול להיות שניסיתם להתברג על מותג ידוע או שפשוט תגי המטא שלכם לא מספיק מושכים.
לכלי גם כמה חסרונות:
- הוא לא יכול להראות מילות מפתח שלא הופיעו בתוצאות
- הוא לא מאפשר לראות פרטים על הגולשים מתוך רצון של גוגל לשמור על הפרטיות שלהם (ניתן לבצע חיבור עם Analytics, אבל מדובר בחיבור מוגבל מאוד)
Google Analytics
Google Analytics הוא כלי מדידה של גוגל שיושב בתוך הקוד של האתר ומציג לא רק את מספר הגולשים שגלשו באתר, אלא גם מידע נוסף עליהם, למשל:
- זמן השהייה באתר
- מספר המבקרים החדשים / חוזרים לעומת כלל המבקרים
- באיזו פלטפורמה משתמשים רוב הגולשים (מחשב / נייד)
- חלוקה גאוגרפית של הגולשים והשפות המוגדרות במערכת ההפעלה עד לרמת המחוז והעיר (בארץ הנתונים פחות מדויקים)
- נתונים על מסחר אלקטרוני ואירועים אחרים שהגדרתם כמו למשל גולשים שמילאו טופס מסוים
- מסלולים נפוצים של הגולשים. יכול לרמוז על בעיות של ניווט באתר.
כיום מתבצע מעבר הדרגתי ל-GA4 אשר שינה את רוב המונחים וגם חלק גדול משיטות המדידה ולכן גם אם יצא לכם לעבוד עם המערכת בעבר, ייתכן שתצטרכו ללמוד חלק גדול ממנה שוב. יש מספר חשבונות לדוגמה שאפשר להיעזר בהם.
ל-GA4 יש גם מספר חסרונות שכדאי להיות מודעים אליהם:
1.אי אפשר לעקוב אחרי פעילות בעמוד אחד בלבד – המשמעות היא שאם למשל מבקר נכנס לעמוד, מצא את מה שהוא רצה ויצא מהאתר, הוא ייראה למערכת כמי שבילה אפס שניות ולמעשה יקטין את הממוצע.
2.אחוז נטישה (Bounce Rate) הוא מדד בעייתי – באופן דומה, אחוז נטישה גבוה תמיד מתייחס למי שביקר רק בעמוד אחד, גם אם הוא למעשה מצא את מה שהוא צריך (למרות שלפעמיים אפשר להתגבר על כך באמצעות פעולה כמו הגדרת מספר טלפון שייחשב כהמרה).
3.המערכת לא מציגה מילות מפתח אורגניות – לכן אי אפשר לקשר בין מדדי התנהגות למילות מפתח (למרות שכן אפשר לקשר אותם למי שהגיע מגוגל באופן כללי). ניתן להתגבר על כך באופן חלקי באמצעות כלים כמו Keyword Hero.
כלים למעקב אחרי מילות מפתח
אלו הם כלים שמסוגלים להציג מיקומים “אבסולוטיים” של מילות מפתח. כלומר, הם בודקים את מילות המפתח ממשתמש “נקי” שגוגל לכאורה לא ראה קודם לכן ולא יכול להתאים לו תוצאות אישיות.
אז מה היתרונות של הכלים האלו לעומת ה-Search Console?
- הם יכולים להראות לנו מגמות בקידום של מילים ספציפיות שהתמקדנו בהן הרבה יותר בקלות ולשמור פילטרים או דוחות.
- הם יכולים להראות לנו גם מילות מפתח שלא הוצגו בפועל או לחפש מילים רלוונטיות מאתרים אחרים (כפי שהדגמנו)
- הם יכולים לעקוב אחרי תוצאות מיוחדות גם בתוצאות הכלליות. לדוגמה, איפה נמצאת תוצאה עם תמונה או תוצאה מקומית. הסרצ’ קונסול פחות שקוף בעניין הזה ולא תמיד אפשר לדעת למה הוא מתייחס.
- הם יכולים לשמור תוצאות היסטוריות בקלות
הם יכולים לעקוב גם אחרי הקישורים של המתחרים שלנו.
לסיכום
אנחנו מקווים שהצלחנו לשכנע אתכם שקידום אתרים הוא מצד אחד לא נושא כל כך מורכב כפי שעושים ממנו, אך מצד שני הוא עדיין דורש התמדה, זמן ובעיקר משאבים שלעסקים קטנים ואפילו עסקים בינוניים לא תמיד יש.
אם אתם זקוקים למידע נוסף או מחפשים חברת קידום אתרים שיודעת את העבודה ודוגלת בשקיפות מלאה, פנו אלינו לחברת Seo-Rush ונשמח לעזור לכם.