קידום אתרים » בלוג » כיצד המלחמה באוקראינה משפיעה על שוק הטכנולוגיה הישראלי?
כיצד המלחמה באוקראינה משפיעה על שוק הטכנולוגיה הישראלי?
במציאות הכלכלית של היום “מיקור חוץ היא לא מילה גסה: אף מנהל פרויקטים או יזם כבר לא מרגיש שעליו להתבייש כאשר הוא שוכר כוח עבודה זול מארצות אחרות על מנת לחסוך בעלויות ולקבל כמעט את אותה התמורה עבור הרבה פחות כסף.
הדבר נכון הן למקצועות ה-Lowtech והן למקצועות ה-Hi-Tech, ובחו”ל ממש לא נדיר להתקשר לצוות תמיכה טכנית כשהטלוויזיה לא עובדת ולקבל מענה מעובד שנמצא עשרות אלפי קילומטרים, אך עדיין דובר את השפה הרלוונטית.
כאשר אנחנו מדברים באופן ספציפי על עולם הפיתוח, חלק גדול משוק מיקור החוץ מתרכז במזרח אירופה: לא רק מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, אלא גם מדינות שכנות כגון רומניה. לכאורה אמורים להיות לא מעט מחסומי שפה (בניגוד לדוגמה להודו, שם האוכלוסייה דוברת אנגלית כמעט ברמת שפת אם), אך מכיוון שהעולם הטכנולוגי מתקיים ברובו באנגלית, בפרקטיקה זהו לרוב לא מחסום גדול מדי.
וכאן מגיעה נקודה מעניינית, אך באקלים הנוכחי של היום גם כאובה: אחת מהמדינות הפופולאריות ביותר עבור מיקור החוץ היא אוקראינה: מצד אחד מדובר בכוח עבודה זול, בממוצע לפחות ב-50% מזה הישראלי. מצד שני, מדובר עדיין במדינה מערבית שעד לפני זמן מה הייתה נגישה מאוד מבחינת ויזה ועם תדירות טיסות גבוה.
באופן זה נפתחו חברות ישראליות שההתמחות שלהן הוא במיקור חוץ ומחזיקות באופן קבוע צוותי פיתוח באוקראינה ו”מלוות” אותם ליזמים פרטיים או חברות ישראליות. מעבר לשכר הנמוך, גם החוזים בדרך כלל עובדים לטובת הישראלים וניתן לבטל את ההתקשרות תוך פרק זמן קצר יחסית.
לפני מספר שנים התראיין מנכ”ל Ignite, אבירם אייזנברג לאתר Geektime והסביר כי בניגוד למתכנת או המפתח הישראלי, שלעיתים מעוניין בעיקר להתקדם למשרה ניהולית, עמיתו האוקראיני מעדיף להישאר ברמה הטכנית ולהעמיק את הידע שלו. מצד אחד הדבר מבטיח עמידה בלוח זמנים בלי יותר מדי התחכמויות ואלתורים (משהו שהישראלים כמובן מצטיינים בו, ולא תמיד לטובה…). מצד שני, יש כאן פחות חשיבה יצירתית ומיקור חוץ באופן הזה אפקטיבי בעיקר עבור עבודות מדויקות שלא דורשות יותר מדי חשיבה מחוץ לקופסה (מעבר ליעילות ברמה הטכנולוגית כמובן).
כיצד המצב הנוכחי באוקראינה ישפיע על שוק הפיתוח הישראלי ומקצועות האינטרנט כגון SEO?
על פי הערכות שונות, שוק הסטרטאפים בלבד מעסיק לא פחות מ-15,000 אלף עובדים אוקראינים. גם חברות גדולות כמו Wix נעזרות בשוק זה.
למרבה המזל, הפלישה הרוסית לאוקראינה אומנם נתפסת בעולם כצעד חריג (והוא אכן כזה), אך סביר להניח שרוב מי שהיה מצוי בקשרים עסקיים עם עובדים במדינה, לא לגמרי הופתע מכך שהתרחיש הזה הפך למציאות.
למעשה, על פי דיווח של מוסף “דה מרקר” (הארץ) מיום הפלישה עצמו, חברות רבות היו מוכנות לכך מבעוד מועד והציעו לעובדים חבילות סיוע על מנת שיוכלו לעבור בבטחה למדינות אחרות, אך נראה כי רק חלק קטן יחסית מאותם עובדים עשו זאת לפני שהמצב הסלים (כיום מן הסתם קשה הרבה יותר לקבל נתונים מהימנים). אותן חברות גם התכוננו מראש לניתוק אפשרי של שרשרת התשלומים (התשלום לרוב עובר כמה בנקים במדינות שונות בדרך) ושילמו לעובדים מראש או מצאו פתרונות חלופיים להעברת כסף.
אבל עם כל הכבוד למקצועות הפיתוח “הכבדים”, כיצד המצב משפיע על עבודות אינטרנט כמו קידום אתרים, בניית אתרים ושירותים טכניים שונים כמו אחסון אתרים שמיועדים לקהל יעד במדינות הללו? התשובה היא שגם אם לא ממש מדברים על זה, כמעט כל מי שעובד עם אנשים מן המדינות שמעורבות במלחמה כנראה בהחלט חווה את המצב על בשרו.
כל זה קורה לא רק בגלל חוסר זמינות של כוח העבודה, אלא גם בגלל פגיעה אפשרית בתשתיות וסנקציות שונות שלא מפסיקות לנחות על רוסיה. לדוגמה, מי שרגיל לשלם ב-PayPal לעובד ברוסיה (שלא לדבר על העברה בנקאית ב-Swift), פשוט לא יכול לעשות זאת כרגע.
מה אפשר לעשות?
קודם כל, לא להיכנס לפאניקה! אפילו אם אתם לא מצליחים ליצור קשר עם העובדים שלכם, סביר להניח שעדיין יהיו לכם היכן שהוא את פרטי הגישה לפרויקטים שהם עבדו עליהם. בכל מקרה, רצוי לנסות לגשת אליהם בכמה דרכים שונות, לפחות מתוך נימוס כדי לשאול בשלומים ולהביע אמפתיה.
כמובן שזה לא הזמן להתחיל ולעשות חישובי מקדמות: מה שילמתי כבר ומה אני עוד צריך לשלם. אם העובד שלכם ישר ואתם סומכים עליו, בהנחה שהוא יצליח לעמוד על הרגליים, סביר להניח שתראו את הכסף שלכם בחזרה.
מכאן יש לכם שתי אופציות עיקריות: הראשונה היא לפנות אל מתכנת או עובד ישראלי בשכר גבוה יותר. היתרון כאן הוא שאין כלל מחסום שפה והכניסה מחדש אל הפרויקט תהיה חלקה יותר כבר אחרי פגישה אחת מקסימום שתיים בזום. זו יכולה להיות אופציה טובה אם מדובר במשהו דחוף שלא סובל דיחוי. למשל, עיצוב אתר עבור לקוח שצריך לעלות לאוויר בעוד שבוע שבועיים.
אפשרות אחרת היא לפנות לעובד במיקור חוץ בשווקים כמו הודו. חברות רבות גילו גם את נפאל. הנפאלים שולטים היטב באנגלית ומבחינה מקצועית הם ברמה גבוהה מאוד למרות שהמשכורת הממוצעת שלהם נמוכה אפילו יותר מזו של האוקראינים.
החיסרון הבולט כאן הוא שהכניסה לפרויקט לא תמיד תהיה כל כך חלקה וייתכן גם כי הבדלי תרבותי ומנטליות מסוימים יקשו על קשרי העבודה. כמו כן, אסור לשכוח שגם אם השפה אינה מהווה מחסום מבחינה מקצועית, כל מה שקשור לפיתוח ולפעמיים גם קידום אתרים בעברית עשוי להיות בעייתי. לדוגמה, יישור אתר לימין (RTL) אולי נראה לנו טריוויאלי, אבל גם מעצב מנוסה שלא רגיל לעצב אתרים “הפוך” עשוי להתקשות בתחילה אם אין לו ניסיון בפיתוח של אתרים כאלו.
אותו הדבר תקף לגבי בניית קישורים מאתרים ישראלים, תחום שבו לניהול משא ומתן עם מקדמים אחרים יש השפעה מכרעת על התוצאה, וכאן הבדלי התרבות והשיח יכולים להוות מכשול גדול אפילו יותר… כמובן שאם אתם בונים על שיטות קידום אגרסיביות שמתבצעות באופן חד צדדי (והמבין יבין, לא שאנחנו ממליצים על זה…), כל העניין לא רלוונטי.
אם מדובר בעניין של תשתיות ואין לכם גיבוי מקומי בארץ, ייתכן שחברת האחסון התכוננה לכך מראש ושלחה את הגיבוי לשרת חיצוני. זה משהו שכדאי לבדוק בהנחה שפאנל הניהול עדיין עובד.
בכל מקרה, גם אם האתר כרגע עובד באופן תקין, אנחנו ממליצים לכם להעביר אותו בהקדם למדינה אחרת במזרח אירופה כמו למשל פולין או רומניה.
לסיכום
המצב במזרח אירופה היום לא פשוט בכלל ונכון לכתיבת שורות אלו לא ברור כיצד הוא יימשך. החדשות הטובות הן שגם אם נתקעתם בתוך פרויקט יחסית גדול, יש בדרך כלל דרך להילחץ, והיא לא בהכרח תהיה יקרה יותר.