מה כדאי לעשות עם תוכן ישן באתר?
מרבית האתרים שעוברים קידום אתרים במשך מספר שנים גדלים באופן טבעי למספר די גדול של דפים. בדרך כלל לא כל הדפים יקבלו תנועה מגוגל או שמספר דפים יקבלו תנועה מאותן מילות מפתח אם לא מקפידים על כך שכל מאמר יתרכז במילת מפתח אחרת.
למה מדובר במצב בעייתי?
לכל אתר ישנו מעין “תקציב זחילה” אותו קובע גוגל בהתאם לקצב העדכון של האתר ופרמטרים נוספים. תקציב הזחילה מגביל את מספר הדפים אותם גוגל יסרוק בכל ביקור שלו באתר ויעדכן את התוכן שלהם באינדקס שלו במידה והוא השתנה. הדפים שנמצאים בעומק האתר בדרך כלל יזכו לביקורים לעיתים נדירות יותר.
לכן כל דף שלא מדורג על מילות מפתח ולא מקבל תנועה למעשה תופס חלק מתקציב הזחילה הזה בלי הצדקה של ממש.
איך מזהים ומנתחים תוכן ישן ובעייתי?
באמצעות Google Analytics ניתן לבדוק כמה תנועה מגיעה לכל אחד מהדפים באתר מכל המקורות השונים ברשת (גוגל, אתרים אחרים, תנועה ישירה, מודעות ממומנות במודל PPC וכו’).
מכיוון שברוב האתרים רוב התנועה מגיעה מגוגל באופן אורגני, קל יחסית לזהות דפים שלא מדורגים על מילות מפתח או מדורגים במקומות לא ראליים. (לרוב הם יופיעו רק אחרי שהמשתמש לוחץ על “עוד תוצאות”, כלומר, עמוד שני ומטה).
בשלב השני עלינו לזהות על אילו מילות מפתח הדפים האלו ממוקדים. לרוב הן יופיעו בכותרת הראשית, בתג ה-Title ולפחות כמה פעמים גם בתוכן. יש גם מקרים בהם המיקוד לא נעשה כמו שצריך או שלא התחשבו כלל במילות מפתח.
אחרי שעברנו על דף מסוים, נכניס אותו לטבלה מסודרת באקסל / Google Sheets. כך יהיה לנו קל לזהות דפים אחרים שממוקדים באותן מילות מפתח או מילים דומות.
בשלב האחרון נבדוק את הדירוגים של מילות המפתח באמצעות כלים לבדיקת מילות מפתח וה-Search Console.
מדוע כדאי להשתמש בשני הכלים במקביל?
כלים לבדיקת מיקומים של מילות מפתח יכולים להראות לנו היכן בדיוק אנחנו עומדים מבחינת מילות המפתח שמצאנו ואם יש עמודים חזקים יותר שכבר מדורגים עליהן.
לעומת זאת, ה-Search Console יכול להראות לנו כמה אנשים נחשפו לכל דף מגוגל, בין אם מדובר במילות מפתח שחשבנו עליהן ובין אם מדובר במילים אחרות.
מה עושים אחרי שזיהינו דף חלש?
אחרי שזיהינו דף חלש אנחנו צריכים להחליט אם שווה לנו לנסות ולהציל אותו:
1. האם הדף ממקום במקום ריאלי על מילות המפתח? אם לא, יכול להיות שנראה שיפור משמעותי אם נוסיף אותן אליו (לא בצורה מוגזמת).
2. באופן כללי, האם התוכן הוא באיכות גבוהה יחסית למתחרים שנמצאים במקומות הראשונים? האם יש לנו את הזמן והיכולת להגיע לאיכות שכזו? האם הגולשים שיגיעו ממנו יהיו רלוונטיים אלינו? לדוגמה, דף שסוקר כל תוכנת אנטי וירוס שיש בשוק בתוך אתר של טכנאי מחשבים עשוי להגיע לאורך של אלפי מילים וגם דורש לא מעט תחקיר אם נרצה שהתוכן בו יהיה מקורי.
מה עושים עם התוכן הבעייתי?
אם מדובר בדף בודד שיש לו עדיין פוטנציאל, נוכל לשפר את התוכן שלו ולבקש סריקה חוזרת שלו דרך ה- Search Console (מכניסים את כתובת הדף המלאה לתיבה למעלה ולוחצים על סימן החיפוש).
במידה ויש לנו כמה דפים דומים ש”נלחמים” על אותה מילת מפתח, ייתכן שיהיה לנו כדאי לאחד אותם ולהפנות מהדף הכי פחות מוצלח לזה שהוא מעט יותר מוצלח ממנו (אפשר לחזור על הפעולה אם יש יותר משניים).
כמובן שהדבר ידרוש מאיתנו לקחת את כל הטקסטים השונים ולאחד אותם בתוספת של משפטי או פסקאות חיבור והוספת כל תוכן נוסף שעשוי להיות רלוונטי.
אם מדובר בדף שאין לנו מה לעשות אתו והסיכוי להתקדם אתו הוא מאוד נמוך, סביר להניח שהפתרון הכי טוב יהיה למחוק אותו ולא להפנות אותו אל דף הבית. ברוב מערכות ניהול התוכן מחיקה של דף תסיר את כל הקישורים אליו בלאו הכי ואחרי כמה ביקורים גוגל יבין שעליו להסיר את הדף מהאינדקס.
דברים נוספים שחשוב לעשות אחרי ריענון של דף
1. אם התוכן הוא חלק מבלוג / פינת מאמרים ולא עמוד ראשי או משני, מומלץ לפרסם אותו מחדש באמצעות שינוי תאריך הפרסום שלו (משהו שמאוד קל לעשות בוורדפרס).
2. רצוי לקשר לתוכן החדש מעמודים אחרים כדי להגדיל את הרלוונטיות שלו בעיני גוגל.
3. כנ”ל בנוגע לקניית קישורים חיצונים, סביר להניח שקישור חדש אחד או שניים לא יפגעו בדף גם אם כבר יש אליו קישורים נכנסים.
4. תמיד שווה להוסיף תמונות או סרטונים אם אין אותם בעמוד. לא לשכוח לשים תיאורים לתמונות (תגי ALT)
לסיכום
כשמקדמים אתר אינטרנט מפתה מאוד להוסיף עוד ועוד עמודים כדי להגדיל את החשיפה בגוגל, אבל במקרים רבים שיפור של תוכן קיים בשילוב של פעולות SEO אחרות יניב תוצאות עדיפות, גם אם ייקח קצת זמן עד שנראה את ההשפעה.
