האם בקרוב גוגל תחליף גם את הגולש באתר שלנו?
כמעט כולנו נאלצנו להתרגל לעובדה שגוגל מנסה להפוך את הכניסה לאתרים למיותרת בעזרת תוצאות ה-AI ו"מצב AI" .
עד היום היינו יכולים להתנחם בעובדה שאם הגולש צריך לבצע משהו כמו שליחת טופס לידים או רכישת מוצר, הוא יהיה חייב להיכנס אלינו בשלב מסוים, אבל יכול מאוד להיות שבעתיד גם את זה גוגל תעשה עבור הגולש.
הכירו את סוכן ה-AI של גוגל
אחד הנושאים החמים ביותר בתחום ה-AI הם סוכני ה-AI, סוכנים שיכולים לבצע פעולות מסוימות בעזרת הנחיות שניתן להם. למעשה, בחלק מהגרסאות בתשלום של הצ'אטבוטים שאנחנו מכירים, כמו למשל ChatGPT, יש כבר סוכנים מובנים שיכולים לבצע פעולות פשוטות כמו חיבור למערכת הזמנות במסעדות והזמנת מקום לשירותים חיצוניים.
גם בכרום יש אופציה כזו, שהיא למעשה הטמעה של Gemini, אבל כרגע מדובר בתכונה שמוגבלת למי שמשלם על Gemini עבור הגרסה היקרה ביותר בארה"ב:
https://youtu.be/6mQb7Tg_uuc?si=9K1Ggjb_lhnUPoPd&t=46
הבעיה? עד היום החיבורים האלו בדרך כלל נעשו בין חברות ענק. לדוגמה, Wix חיברה את מערכת ההזמנות באתרים שנבנו על המערכת שלה לתוצאות מסוימות בגוגל, אבל הדבר נעשה באופן יזום.
המהפכה של גוגל תאפשר לסוכן החכם שלה בשם Google-Agent להיכנס לכל אתר ולבצע בו פעולות אינטראקטיביות כמו למשל שליחת טפסים.
על מנת שהסוכן יוכל לעשות זאת, האתר יצטרך להשתמש בפרוטוקול חדש בשם WebMCP, שנפרט עליו מיד.
גוגל מציינת שלושה תרחישים לדוגמה שבהם ניתן לעשות שימוש חכם ב-WebMCP:
- גישה קלה לתמיכה טכנית: הסוכן יוכל לשלוח טפסים לתמיכה הטכנית באופן אוטומטי (בחברות גדולות לא תמיד יש מייל ישיר לתמיכה)
- מסחר אלקטרוני: באתרים שיש בהם אלפי מוצרים, לא תמיד קל למצוא את המוצר הנכון במחיר הנכון
- תחום התיירות והנופש: כאן הסוכן יוכל למצוא עבור הגולש את הטיסה או המלון המתאימים ביותר בשילוב של נתונים מובנים (סכמה) שכבר קיימים בדף.
חשוב לציין שהסוכן אומנם פועל בשם הגולש, אבל הוא לא מבצע את הצעד הסופי ללא אישור.
איך פועל פרוטוקול WebMCP ברמה הטכנית?
קודם כל חשוב להבין ש-WebMCP הוא לא פרוטוקול חדש לגמרי, אלא שיפור של פרוטוקול קיים בשם MCP (Model Context Protocol). אם הפרוטוקול הקודם היה מחייב את הסוכנים לפעול בתוך שרת נפרד, WebMCP מאפשר להם לפעול בתוך הדפדפן.
התקן פותח בשיתוף פעולה בין מיקרוסופט לגוגל, וזה כבר רמז עבה לכיוון אליו הרוח נושבת.
סוכן AI שנכנס לאתר שלא משתמש בפרוטוקול, צריך לנחש מה כל אלמנט עושה, ויש סיכוי טוב שהוא פשוט לא יצליח (כמה פעמים אתם נפלתם בקאפצ'ה של הרמזורים?!). לעומת זאת, אם הוא יכנס לאתר שתומך בפרוטוקול, הוא יוכל להבין בצורה טובה יותר מה מבצע כל אלמנט ולא יצטרך להתבסס על הניחוש הטוב ביותר.
כדי להטמיע את הפרוטוקול יש להוסיף שדות תיאור לטפסים שמסבירים מה אותו אלמנט או שדה עושה בשפה חופשית. לכן, אפילו אם הטופס שלכם מוטמע בלי שום תוסף, לא תהיה לכם בעיה לעשות את זה.
מקור התמונה: SEMRush
הטמעה מורכבת יותר היא ברמת Imperative API ונוספת בקבצי ג'אווה סקריפט. כאן כבר צריך לעבוד ישירות עם פונקציות שמתארות לסוכן באופן מפורט מה נמצא בכל חלק בדף. היתרון הגדול כאן הוא שמכיוון שמדובר ב-JS, אפשר ליצור אלמנטים בזמן אמת. כך למשל, אם הסוכן לא הוסיף מוצר לעגלה, הוא פשוט לא ייראה אותה עד שלא יוסיף לעגלה לפחות מוצר אחד.
לנו זה אולי נראה כמו פרט שולי, אבל אחת המוסכמות שכבר הספיקו להתקבע ב-GEO היא שמנועי AI לא אוהבים שמעמיסים עליהם יותר מדי.
וכמובן שהתוספים לא מאחרים להגיע, אחד התוספים הראשונים שמקלים את העבודה הוא WebMCP Bridge.
חשוב להדגיש שנכון לסוף מרץ 2026, התמיכה בפרוטוקול נמצאת בתוכנית גישה מוקדמת (Preview). המשמעות היא שגם אם בכרום אפשר כבר לגשת לפונקציה הזו, על מנת שאתר יוכל להיות מזוהה על ידי הסוכן, הוא חייב להיות כלול בתוכנית ולהוסיף תג מטא או HTTP Header שכוללים טוקן.
בדיקת הטמעה של WebMCP כבר היום.
למרות שבפועל רוב האתרים עדיין לא יכולים לדבר ישירות עם הסוכן של גוגל, כן אפשר לבדוק אם האתר שלכם מטמיע את WebMCP באופן תקין.
כדי לעשות זאת הקלידו בכרום chrome://flags/#enable-webmcp-testing ושנו שם את הערך מברירת מחדל ל-Enabled:
עכשיו הפעילו את כרום מחדש, או לחצו על הכפתור הכחול Relaunch למטה.
בשלב הבא עליכם להתקין הרחבה ייעודית בשם “WebMCP – Model Context Tool Inspector” שמאפשרת לכם לבדוק את הפרמטרים השונים בדומה למצב המפתחים של כרום.
בשלב הבא תוכלו לבדוק את ההטמעה על כל אתר באמצעות לחיצה על האייקון שלו. בדוגמה הזו לקחנו אתר בדיקה של גוגל שיושב תחת Google Chrome Labs:
איך ייראו הביקורים של הסוכנים באתר?
מכיוון שהסוכנים פועלים מתוך כתובות IP מוגדרות, לכאורה יהיה אפשר לראות איך הם מתנהגים דרך Google Analytics. בפועל זו כנראה לא תהיה השיטה הכי אמינה מכיוון שחלק מהם יפעלו בצורות שונות מאשר גולשים אנושיים. לדוגמה, לא יפעילו את הטריגרים באופן שבו GA מצפה לכך או פשוט יראו כהמון משתמשים שונים שמגיעים מאותן כתובות IP. הדבר יכול דווקא לסנן אותם החוצה אצל מי שמפעיל מסננים נגד בוטים כדי למנוע "זיהום נתונים".
מצד שני, סביר להניח שגוגל תבצע התאמות מסוימות כדי שנוכל לקבל מידע אמין יותר.
מה כל זה אומר לגבי העתיד?
לכאורה העובדה שגוגל מבצעת פעולות עבור הגולש והוא לא צריך לחפש בגוגל בעצמו יכולה לפגוע בבעלי אתרים. בפועל, מי שיבצע את ההטמעות כמו שצריך ויבנה טפסים ידידותיים לסוכנים, יהיה בנקודת יתרון על פני אתרים שלא יעשו זאת. כפי שהראנו, זה ממש לא מסובך, בטח אם אתם כבר משתמשים במערכת ניהול תוכן כמו וורדפרס.
הסוכן אומנם לא "יעניש" אתר שלא יהיה לו נוח לתקשר איתו, אבל במשך הזמן הוא ילמד מהם הדפוסים באתרים "טובים" לעומת דפוסים באתרים "רעים".
עוד נקודה חשובה: כפי שאנחנו מכירים את גוגל העולמית, סביר להניח שהגלגול (Rollout) של הפעלת הסוכנים החכמים מתוך כרום ברחבי העולם ייקח עוד זמן, בדיוק כפי שהיה עם ה-AI Mode.
ובאיזשהו אופן גם זה יתרון מכיוון שאין ספק שבזמן שאנחנו נחכה יחלו להצטבר נתונים על האופן שבו אתרים מתקשרים באמת עם סוכני AI ולא פחות חשוב, מה מידת האימוץ של הטכנולוגיה על ידי הקהל הרחב.
אנחנו כמובן נמשיך לעדכן אתכם בכל מה שחדש, אז שווה להמשיך ולעקוב אחרנו.
