מהו GEO? קידום אורגני באמצעות AI – המושג החדש שאתם חייבים להכיר!
מנועי בינה מלאכותית כגון ChatGPT או Gemini (של גוגל) מחוללים מהפכה באופן בו אנחנו מחפשים ומוצאים מידע באינטרנט.
במה הם שונים ממנוע חיפוש רגיל? אם אני אחפש שאילתה כמו “מה לעשות בניו-יורק?” במנוע חיפוש כמו גוגל, אני בדרך אגיע לרשימה של אתרים שמרכזים פעילויות בניו-יורק, בהם אני אצטרך לחפש בעצמי את האטרקציות הכי מעניינות.
לעומת זאת, אם אני אקליד את השאילתה הזו לתוך מנוע AI, אני אקבל רשימה של המלצות בשפה פשוטה ואוכל להמשיך ולבקש מידע על כל אחת מן האטרקציות. מנוע ה-AI יזכור החיפוש שלי ואת הקונטקסט, כך שהוא לא יחזור על עצמו, אלא אם כן אבקש ממנו לעשות את זה במפורש.
למעשה, מדובר במעין שיחה ביני לבינו, ולא סתם OpenAI בחרה בשם ChatGPT.
אם הייתי רוצה לעשות את זה דרך מנוע חיפוש מסורתי, סביר להניח שלפחות את חלק מהאטרקציות הייתי צריך לחפש שוב פעם בנפרד ועוד פעם הייתי מגיע לרשימה של אתרים, עם מידע יותר ספציפי, וכך הלאה.
לכן הפוטנציאל של מנועי AI או מנועי חיפוש שמשולב בהם AI (כמוGenerative Search Experience) הוא כל כך גדול…
איך כל זה קשור לקונספט של GEO?
עד עכשיו השתמשנו במגוון של טכניקות קידום אתרים (SEO) כדי לגרום לכך שהעסק או האתר שלנו יופיע בחלקים הבולטים ביותר של תוצאות החיפוש המסורתיות של גוגל. בין אם מדובר בתמונות, עסקים מקומיים (מפות גוגל) או פשוט רשימת האתרים המוכרת.
אבל מה יקרה כאשר יותר ויותר אנשים יעשו שימוש ב-AI כפי שהדגמנו?
האתגר שלנו כבר יהיה הרבה יותר גדול. בניגוד לגוגל, לא כל כלי ה-AI מחזירים קישורים, וגם אזכור של עסקים או מותגים ספציפיים עשוי להיות עניין די נדיר.
כאן נכנס מודל ה-GEO, או בשמו המלא, Generative Engine Optimization. המילה Generative מתייחסת למנוע שמפיק תוכן שניתן להבין בשפה מדוברת. אבל לשם הפשטות ומכיוון שאין ממש תרגום מדויק של המושג לעברית, נישאר עם “AI”.
באמצעות מודל ה-GEO אנחנו יכולים לבצע פעולות מסוימות שיגרמו ל-AI להבין שאנחנו מקור אמין יותר או שיש לנו חשיבות גדולה יחסית ולכן כדאי לאזכר או לקשר אלינו בתשובה שלו.
זוכרים ששאלנו את ה-AI על אטרקציות מניו-יורק? נניח שיש לנו פיצרייה ידועה מאוד בעיר, תרשים הזרימה כפי שמופיע בעמוד 2 מראה לנו את ההבדלים לפני ואחרי אופטימיזציה:
כמו שאפשר לראות, לפני ביצוע ה-GEO (צד שמאל), הפיצרייה שלנו מאוזכרת אחרונה. לעומת זאת, אחרי שביצענו תהליך GEO (צד ימין), ההמלצה עלינו עברה להתחלה והיא גם מעט קונקרטית יותר (נסו את ארוחת הבוקר).
כמה דגשים חשובים על GEO לפני שנמשיך
יש כמה נקודות מרכזיות שרצוי לקחת בחשבון לפני שממשיכים כדי לא ליצור ציפיות שווא או את הרושם שמעכשיו כל העולם ידבר רק על GEO…
1.מודל ה-GEO הוא מודל תיאורטי שנוצר על ידי חוקרים וסטודנטים באקדמיה, רובם מתחום מדעי המחשב. לכן הוא לא בהכרח מייצג את האופן בו מנועי AI יעבדו בעתיד (למרות שנעשה שימוש ב-ChatGPT 3.5) ובטח שלא את נתח השוק שכל אחד מהם יתפוס.
2.בהתאם לכך נשמעה גם ביקורת על המודל מצד מקדמי אתרים שעובדים במקצוע באופן יום יומי “בשטח”. אחרי שנפרט על המודל, ניגע מעט גם בביקורת הזו.
3.מנועי AI יכולים להתנהג באופן מעט שונה בשפות שונות. זו כנראה גם הסיבה לכך שמנוע ה-AI ההיברידי של גוגל (Generative Search Experience) עוד לא הגיע לארץ. ייתכן שיעבור הרבה מאוד זמן עד שהגולש הישראלי יישר קו עם גולשים מחו”ל.
אוקי, אז איך אמורים "לעשות" GEO?
מכיוון שמדובר במודל תיאורטי, החוקרים הציגו רשימה של 9 מתודות שונות, שאפשר להסתכל עליהן גם כפקטורים. אנו מציגים אותן ביחד עם המלצות שמקבילות לעולם ה-SEO.
1.שימוש במילות מפתח ייחודיות – באופן דומה ל-SEO, הדרך הכי טובה לעשות זאת היא באמצעות כלי מילות מפתח שונים.
2.דחיסת מילות מפתח – אין ממש צורך להרחיב, ונעשה לכם גם ספוילר קטן: הטכניקה הזו לא ממש הוכיחה את עצמה כאפקטיבית במיוחד.
3.שימוש בטקסט שקל להבין – נסו להפוך גם מושגים מקצועיים ומורכבים לכאלו שקהל היעד יכול להבין על מנת להגביר את המעורבות שלו ולצמצם את אחוז הנטישה.
4.סמכותיות (Authoritative) – מומלץ לכתוב בטון משכנע ולגבות את הטענות שלכם בהפניות למקורות, כמו שעושים למשל בויקיפדיה.
5.שימוש במונחים טכניים – למרות סעיף 3, חשוב לא להימנע לחלוטין משימוש במונחים טכניים (גם אם הם נישתיים) מכיוון שהם מחזקים את הרלוונטיות של הטקסט לנושא בו הגולש מתעניין.
6.אופטימיזציה לשטף הקריאה של הטקסט (Fluency) – בהמשך לסעיף 3. מצד אחד הטקסט צריך להיות שוטף (או “זורם” אם תרצו). מצד שני, השטף הזה לא אמור לבוא על חשבון רמת הכתיבה.
7.אזכור מקורות – בהמשך לסעיף 4, הקפידו על כך שהמקורות שלכם יהיו עדכנים ויהיה ברור איזו טענה קשורה לאיזה מקור.
8.הוספת ציטוטים – לא יזיק גם לצטט מתוך המקורות עצמם מדי פעם.
9.הוספה של נתונים סטטיסטים – אל תסתפקו במקורות וציטוטים, הביאו או צרפו נתונים סטטיסטים משל עצמכם. לדוגמה, הציגו טבלאות שקל לקרוא בפורמט מובנה (Structured Data) או טבלה.
לאילו מסקנות הגיעו החוקרים?
מבין כל המתודות שהחוקרים בדקו על 10,000 שאילתות מתחומים שונים, דווקא שימוש במילות מפתח ייחודיות לא הייתה אפקטיבית במיוחד, ובאופן די צפוי, גם דחיסת מילות מפתח לא הוכיחה את עצמה.
נשארו 6 מתודות שכן היו אפקטיביות. מבניהן האפקטיביות ביותר היו הוספה של סטטיסטיקות, ציטוטים והפניה למקורות.
רק השימוש בהן בלבד הוביל לשיפור בנראות של בין 30% ל-40%!
עם זאת, אם אנחנו מסתכלים על כוונות ספציפיות של הגולש (User Intent), התוצאות מעט שונות:
1.כאשר גולש מחפש מידע, 3 אלו עדיין היו האפקטיביות ביותר.
2.כאשר הגולש מחפש איך להגיע למקום או אתר מסוים (Navigational) , אופטימיזציה של שטף הקריאה והוראות מדויקות בתוכן היו הכי חשובות.
3.כאשר מדובר בשאילתות עם כוונת רכישה (Transactional), קריאה לפעולה ביחד עם שימוש בתוכן ברור ומשכנע היו הפקטורים הכי חשובים.
מתודות על פי נושא האתר
עוד קטגוריה שנבדקה היא החתך הנושאי של האתר (הדומיין). כאן התוצאות לא ממש מפתיעות:
1.אתרים בנושאי מידע וטכנולוגיה הרוויחו בעיקר מתוכן סמכותי ושימוש במונחים טכניים.
2.אתרים בנושא אומנות ומדעי הרוח הרוויחו בעיקר מציטוטים והפניות למקורות.
3.אתרים בנושא פיננסים ואתרים עסקיים הרוויחו מנתונים סטטיסטים ותובנות שהתבססו עליהם ועזרו לגולשים לקבל החלטות.
SEO מול GEO - מה למדנו עד עכשיו?
את החלק הזה שמרנו עד לסוף (כמעט) מכיוון שרק אחרי שהבאנו את כל הסקירה הזו וראינו מה עובד ומה לא עובד, אפשר להבין את ההבדלים האמיתיים בין השניים:
אז קודם כל, אם יצא לכם לקרוא את הנחיות האיכות של גוגל לכתיבת תוכן שימושי, תמצאו הרבה דמיון: גם SEO וגם GEO מתרכזים ביצירת תוכן שקל לקרוא, סמכותיות, שימוש במידע מקורי והסתמכות על מקורות מהימנים.
מעבר לכך, המטרה היא בסופו של דבר להגדיל את הנראות של התוכן במה שמוצג לגולש על המסך (בין אם זו רשימת תוצאות או טקסט חופשי שמנוע ה-AI מייצר).
מצד שני, יש גם כמה הבדלים משמעותיים:
- במודל ה-GEO יש קצת פחות חשיבות למילות מפתח.
- כוונת הגולש היא ספציפית יותר ב-GEO ולכן חייבים להבין אותה היטב ולדאוג שהטקסט יהיה רלוונטי אליה.
- על מנת להצליח ב-GEO חייבים לעקוב אחרי ההתפתחות בשוק ה-AI, לא שינויי אלגוריתם ספציפיים (מה שכמובן עשוי להיות הרבה יותר מאתגר)
- היכולת להציג מידע באופן שמנוע ה-AI יכול לקרוא (“מידע מובנה”) הרבה יותר חשובה מחלוקה של הטקסט באמצעות כותרות, פסקאות וכו’.
- מדידת התוצאות ב-GEO היא מורכבת יותר מכיוון שאנחנו צריכים להתייחס גם לאזכורים שהם לא קישורים ולמעשה למשפכים מרובי ערוצים. (גולש ראה אזכור לעסק שלי ואז חיפש אותו בגוגל…)
- ב-SEO קל יותר להתרכז בעמודים ספציפיים, בעוד ב-GEO חייבים להסתכל על הדף כיחידה אחת שמחוברת למגוון של מקורות אחרים ברשת (לא רק קישורים נכנסים).
ביקורת על מודל ה-GEO
טיילור הרמנסון מ-SANDBOX SEO העלה פוסט שמבקר את המודל של GEO, ויש בו כמה נקודות טובות:
נתחיל בעובדה הפשוטה שהנייר של החוקרים לא עבר ביקורת עמיתים (Peer Review), תהליך שבו חוקרים ואקדמאיים אחרים בודקים את הטיוטה לפני שהיא תוכל להתפרסם בכתבי עת אקדמאיים מקצועיים.
זה לא אומר שזה לא ייקרה, אבל לא בטוח כמה אנשים בתעשיית ה-SEO זכרו את זה כשהם מיהרו לצטט ממנו.
נמשיך עם המודל עצמו: 6 המתודות הפחות אפקטיביות לא הוסיפו תוכן חדש, אלא ביצעו אופטימיזציה של תוכן קיים (כן, גם שימוש במילות מפתח). לכן הן היו מלכתחילה פחות “חזקות”.
עוד בעיה עם 3 המתודות האלו היא שהחוקרים הרשו לעצמם להכניס מידע לא אמיתי רק לצורך המחקר. מעבר לעובדה שמודלים של AI משתפרים מאוד בבדיקת עובדות (במיוחד זה של גוגל) ולכן זו פרקטיקה בעייתית, ליצור תוכן שמתבסס על נתונים אמיתיים זה לא עניין פשוט בכלל ובמציאות רוב האתרים לא באמת יוצרים תוכן שכולו ייחודי.
עניין נוסף שלא הזכרנו מקודם על מנת לפשט את ההסבר שלנו הוא שהחוקרים השתמשו בחמשת התוצאות המובילות של גוגל כדי לבצע אופטימיזציה נוספת, אבל 5 הוא טווח מצומצם מדי וייתכן שאם המודל היה נחשף ליותר תוצאות, השיפור בנראות לא היה מגיע למספרים כל כך גדולים (בין 30% ל-40%).
הטענה האחרונה היא הניסיון של החוקרים להדגיש את ההבדלים בין המודל שלהם ל-SEO: למעשה הם טוענים ש-SEO מוגבל בעיקר להתאמה של מילות מפתח, ולכן חלק מהמתודות שהם מציגים עבור GEO לא רלוונטיים ל-SEO קלאסי.
כמקדמי אתרים אנחנו יודעים שזה פשוט לא נכון, בטח שלא בחמש או אפילו עשר השנים האחרונות, וזה עוד לפני שאנחנו מכניסים למשוואה את עניין הקישורים הנכנסים…
לסיכום
GEO הוא מושג חדש בעולם ה-SEO ואולי עולם השיווק באינטרנט בכללותו שזוכה כרגע להרבה מאוד Hype. זאת למרות שכרגע מדובר עדיין במודל שהוצע על ידי חוקרים באקדמיה ולא מושג שנולד מהשטח.
אפשר ללמוד ממנו לא מעט על מה שאולי יהפוך בעתיד ל-“SEO החדש”. במיוחד כאשר יותר משתמשים יעברו לחפש תשובות אצל מערכות AI ולא יסתפקו ברשימת אתרים (או שמנועי החיפוש המסורתיים יעשו זאת עבורם).
על פי העקרונות של ה-GEO, אין ספק שאתרים ומותגים קטנים יצטרכו לעבוד הרבה יותר קשה כדי לזכות בחשיפה, במיוחד כאשר לא כל כלי ה-AI מציגים קישורים שאפשר ללחוץ עליהם.
החדשות הטובות הן שלמרות שבהחלט יש הבדלים בין SEO ל-GEO, בסופו של דבר מי שמקפיד על תוכן איכותי ומקורי יגלה שהם לא עד כדי כך גדולים (לדעתנו, האתגר יהיה להוסיף ציטוטים ומקורות לתוכן שלא בהכרח זקוק להם כרגע).
לסיום, חשוב להדגיש שוב שה-GEO הוא מודל תיאורטי שלא עבר ביקורת עמיתים ועדיין לא התפרסם בשום כתב עת אקדמאי מקצועי. ככזה הוא לא חף כבעיות, כולל כמה הנחות מוקדמות של החוקרים בנוגע ל-SEO שהן פשוט לא נכונות.
