גוגל משנה את הדרישות שלה מאתרים שמפעילים שירותי sGTM
החל מה-11 בינואר 2027, גוגל משנה את המדיניות שלה לגבי server-side tag manager, או sGTM. אז מה השינוי אומר, עבור מי הוא רלוונטי ואיך תתכוננו לקראתו? כל התשובות במאמר.
תקציר:
- sGTM הוא מנגנון טכנולוגי שמעבד את נתוני התיוג המתקבלים מן הגולש על השרת המקומי ורק לאחר מכן שולח אותו למערכת של גוגל.
- החל מינואר 2027 המערכות של גוגל לא יבצעו "ערבול" (הסתרה של טווח ספציפי) בכתובת ה-I.P. שישלחו אליה דרך sGTM.
- מי שעושה שימוש ב-sGTM יהיה חייב לבצע "ערבול" של הכתובת כבר במהלך השימוש ב-sGTM לפני שהוא מעביר אותו לגוגל על מנת להימנע מלעבור על המדיניות שלה ולהסתכן מול חוקי הפרטיות המקומיים וגם בחסימת חשבונות פרסום.
- את הערבול בתוך sGTM מבצעים דרך "טרנספורמציות" בהגדרת Tag Manager. עבור שירותי צד שלישי שאינם של גוגל ומשתמשים בתג, יתכן ויהיה צורך לבצע התאמות נוספות.
מה זה בכלל sGTM?
בחלק מן האתרים שמריצים קמפיינים של קידום ממומן ועוקבים אחרי המרות, מעדיפים לאסוף נתונים אודות הגולש בעזרת תוכנת תיוג פנימית המותקנת על השרת בשם Server Side Google Tag Manager. רק לאחר העיבוד בשרת, הם נשלחים לחברות צד שלישי.
לעומת זאת, באתרים רבים הנתונים עדיין נשלחים ישירות מהדפדפן של המשתמש לחברות צד שלישי, כולל גוגל. ל-sGTM יש מספר יתרונות. למשל, אופטימיזציה טובה יותר למהירות ומעקב מדויק יותר אחרי נתונים.
הנה סרטון קצר שמסביר על ההבדלים.
למה זה משנה דווקא עכשיו?
לגוגל יש מספר שירותים שונים המשתמשים בתגים להעברת נתונים מהאתר אליה:
- שירותי פרסום (Google Ads, Display & Video 360, Search ads 360 ו- Campaign Manager 360)
- Google Analytics 4
עד היום, אם השתמשתם ב-sGTM עבור שירותי פרסום, המערכת של גוגל, שמחוברת לשרת שלכם הייתה מוחקת באופן אוטומטי את ה-I.P. של הגולשים באופן גורף. לעומת זאת, עבור מי ששלח נתונים ישירות מהדפדפן, גוגל עיבדה את הנתונים בהתאם לחוקים באותה המדינה.
החל מעכשיו המנגנון הזה לא יופעל מהצד של גוגל. המשמעות היא שהאחריות עוברת אליכם. אם תעבירו את ה-I.P. ללא הסכמת הגולש לגוגל, אתם מסתכנים בחסימת חשבון הפרסום שלכם בהתאם למדיניות חוקי הפרטיות באירופה וכמובן חשופים לתביעות בשל יישום החוקים עצמם.
לגבי GA4, כאן גוגל לא אוספת את כתובות ה-I.P. בכל מקרה ולא תתחיל לאסוף אותן בינואר, כך שאם אתם לא עושים שימוש בשום מערכת פרסום של גוגל, אין לכם בעיה והעדכון הזה לא רלוונטי אליכם.
חשוב לציין שהשינוי של גוגל דווקא אמור להיטיב עם בעלי אתרים לאור היתרונות של sGTM מכיוון שגולשים שכן יסכימו להעביר את ה-I.P. שלהם יתנו למערכות של גוגל יותר דאטא לעבוד איתו. לדוגמה, היא יכולה לסנן קליקים מזויפים יותר בקלות או לקבל מידע מקוקיס צד ראשון דרך השרת שלכם שתג ה-GTM הרגיל לא היה מקבל כלל בשל חסימה מובנית של הדפדפן עבור עוגיות צד שלישי.
ומה השינויים האלו אומרים לגבי ישראל?
מכיוון שהאינטרנט היא רשת גלובאלית, החוקים האירופאים תקפים גם לכאן מהסיבה הפשוטה שבדרך כלל אין לכם באמת שליטה במי שנכנס לאתר שלכם (אלא אם כן אתם רוצים לחסום מראש את איסוף הדאטא והמעקב עבור כל מי שלא נמצא בישראל).
כשאנחנו מסתכלים על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, הדברים נעשים מעט מורכבים יותר: החוק כאן אומנם לא מחייב לקבל הסכמה גורפת מהגולש לפני איסוף כתובת I.P., אבל הוא גם לא קובע שהצבת באנר עם יידוע בלבד (כמו שיש בלא מעט אתרים מספיקה). לכן, אם אתם עושים שימוש במערכות הפרסום של גוגל, כדאי לקבל הסכמה מראש ורצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני פרטיות על מנת לעמוד בכל תנאי החוק הישראלי ולהימנע מתביעות משפטיות.
אז איך יוצאים מכל הפלונטר הזה?
קודם כל, סביר להניח שאם אתם מפעילים sGTM, כבר יש לכם באנר הסכמה שמונעת מהדפדפן לשלוח נתונים מסוימים ל-sGTM. חשוב לוודא שזו מערכת שתואמת את הדרישה של גוגל. לגוגל יש קוד שניתן להטמיע ויוצר עבורכם באנר מתאים מסוג Consent Mode V2.
הנה וידאו שמסביר את העקרונות:
אבל עבור הדרישה החדשה זה לא מספיק. כדי לשלוט במה שמועבר משרת ה-sGTM הלאה למערכות של גוגל או שירותים אחרים, עליכם להפעיל פיצ'ר ספציפי של "טרנספורמציות". הפיצ'ר הזה למעשה מערבל את נתוני ה-I.P. והופך אותם לטווח I.P. כללי.
עם זאת, יש הבדל מסוים בין המערכות של גוגל לבין מערכות צד שלישי. בעוד שהתגים של גוגל מזהים אוטומטית את השדה (Field) שבו מוגדרת הכתובת המעורבלת (הנקרא ip_override), שירותים אחרים, בעיקר הקטנים או הישנים יותר,לא בהכרח יקשיבו לאותו השדה.
לכן, תמיד חשוב לבדוק איזה שדות נתונים הפלטפורמות השונות דורשות לקבל, ולהתאים את הטרנספורמציה אליהן באופן ספציפי.
הוראות מדויקות ופשוטות תוכלו למצוא בתמיכה של גוגל (הממשק של GTM הוא באנגלית כברירת מחדל).
לסיכום
אם אתם כבר עושים שימוש ב-sGTM ויש לכם באנר הסכמה שמטפל במצב בו גולש ממדינות אירופה מאשר או לא מאשר איסוף נתונים, השינוי שאותו אתם צריכים לבצע כדי לעמוד בדרישות החדשות של גוגל הוא קטן יחסית.
לעומת זאת, אם אתם רוצים לעבור לשימוש ב-sGTM עבור היתרונות שלו, יהיה עליכם קודם כל לבדוק כיצד להתקין אותו בהתאם לספק האחסון שלכם וסוג השרת עליו אתם מאחסנים. מעבר לכך, אם עד עכשיו סמכתם על כך שגוגל היא זו שתטפל ב"ערבול" של הנתונים הרגישים, ייתכן שיהיה עליכם לעדכן את הבאנר כך שיבדיל בין גולשים ממדינות שונות.
