הדליפה הגדולה של גוגל – מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה?
הדליפה הגדולה של גוגל – מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה?

מערכת NavBoost

ואם זה לא מספיק משכנע, יש לכך גם חיזוק נוסף בעדות של גוגל בפני הקונגרס. בעדות עד מטעם גוגל דיבר במפורש על מערכת בשם NavBoost שמבצעת ניתוח של קליקים כבר מ-2005 על סמך נתונים היסטוריים של לפחות שנה אחורה!

NavBoost  מוזכרת בקוד לא פחות מ-84 פעמים…

כל הפקטורים האחרים משתייכים למערכת נפרדת בשם Glue, מה שדווקא עשוי להראות על החשיבות של NavBoost שקוטלגה  בנפרד.

רשימות לבנות של נושאים שנויים במחלוקת

עוד טענה של גוגל היא שאין לה בדיקה לנושאים ספציפיים. לעומת זאת, בקוד רואים “דגלים” שמצביעים על דירוג של אתרים בנושאים כמו קורונה או הבחירות (כנראה בארה”ב) על פי מידת האוטוריטה שלהם. מבחינת הצהרות של גוגל, היא לא הסתירה את העובדה שיש לה חלק באלגוריתם שנועד לסנן עובדות לא נכונות, כך שדווקא החלק הזה אולי לא באמת אמור להפתיע אותנו. מצד שני, אם היא מדרגת אתרים על פי נושאים ספציפיים, לאתר שלא נמצא ב”רשימה הלבנה” כנראה יהיה קשה יותר להתברג גם אם כל מה שכתוב בו נכון…

הפידבק מהבודקים האנושיים מופיע באלגוריתם

גוגל לא מכחישה את העובדה שהיא משתמשת בבודקים אנושיים כדי לעבור על תוצאות חיפוש ולשפר את האלגוריתם שלה, אבל מכאן ועד לשימוש בפידבק הזה ישירות באלגוריתם יש דרך ארוכה.

הפונקציה באלגוריתם מדברת באופן ברור על “טווח טוב” לעומת “טווח רע”, האם המדרג יכול להבין את הנושא שבאתר ועוד… 

מכיוון שלא הגיוני שהאלגוריתם מסתמך על חיפושים ספציפיים (יש אינסוף כאלו וחלקם הגדול לא בוצעו קודם), ההשערה של ראנד היא שמדובר במודל למידה ולא בדירוג ישיר שממנו האלגוריתם לומד.

הסיכום של פישקין

בסוף הפוסט שלו, פישקין נותן עוד כמה פרשנויות מעניינות:

1.גוגל עדיין נותן יותר קרדיט לברנדים ורק לאחר מכן לאתרים עצמאיים, וברנד יכול להיחשב שכזה גם על סמך נכסים אחרים שיש לו באינטרנט כמו למשל פרופילים חברתיים. אם פעם היה אפשר להביא אתר לא מוכר למקומות גבוהים על ידי שימוש בהמון טכניקות מוכרות, היום גוגל נותן עדיפות ברורה לאתרים שאנשים כבר רגילים להשתמש בהם.

לכן יותר מכל דבר אחר, חשוב גם למתג את האתר בעיני הגולשים עד כמה שאפשר.

2.אין התייחסות רבה ל-E-E-A-T ולכן יכול להיות שמדובר בסוג של פרופגנדה של גוגל עצמה שרוצה לגרום לאתרים לנסות ולהיות אמינים יותר (ראו גם את קינג על YMYL).

3.ייתכן מאוד שהאופן בו הגולשים מתקשרים עם האתר בתוצאות החיפוש חשוב יותר לא רק מקישורים, אלא גם מהתוכן עצמו! 

4.כותרת העמוד (Title) היא עדיין מאוד חשובה ולעומת זאת טקסט קישור או התאמה של טקסט (בתוך גוף המסמך כנראה…) הרבה פחות. גם ה-PageRank אומנם מוזכר בכמה מקומות, אבל נראה שהמשמעות שלו השתנתה במשך השנים.

5.ואולי הכי חשוב, קחו את מה שאחרים כותבים על גוגל בעירבון מוגבל. פישקין אומר שאתרים שמתייחסים למה שגוגל אומרת כעובדות ומבליטים אותן בכותרות שלהם עושים יותר נזק מתועלת. 

במקום זאת הם (ואתם) צריכים להבין שמדובר רק בטענות שמשמשות את גוגל לטובתה.

תוספות והערות של קינג (iPullRank)

קינג מציין עוד כמה אנקדוטות חשובות ומדבר גם על כך שייתכן שהאלגוריתם של גוגל לא רק בנוי מפקטורים שונים, אלא מתת מערכות של ממש שכל אחת מהן פועלת באופן עצמאי ולאחר מכן שולחת את הפלט שלה לעיבוד הסופי. 

"ארגז החול של גוגל" עשוי להיות קיים

ארגז החול של גוגל הוא כינוי לאתרים חדשים שעדיין לא יכולים להופיע במקום ריאלי בתוצאות בגלל שאין להם עדיין מדדי אמון.  אחד המודלים בקוד שדלף מדבר באופן ספציפי על “זמן אירוח” ועל ארגז חול בהקשר של ספאם. מנגד חשוב לנו לציין ש”תיאוריית” ארגז החול היא בעצמה די ישנה ולכן לדעתנו אין יותר מדי מה להתרגש כאן…

פנדה הוא למעשה לא עדכון תוכן...

למרות כל הרעש והצלצולים שגוגל עשתה מפנדה, מדובר בעניין די פשוט. קינג מסכם שפנדה מדרג אתרים על סמך גיוון בלחיצות, גיוון בשאילתות וגיוון בקישורים. תוכן טוב שאחרים ירצו לקשר אליו אמור להוביל לכך, וזו אולי הסיבה שגוגל הציגה את פנדה כעדכון תוכן למרות שבפועל הוא לא היה ממש כזה.

הורדות דירוג על פי פקטורים ספציפיים

גוגל הזהירו בעבר שבמהלך הזמן פקטורים מסוימים ובמיוחד כאלו שמשמשים לטקטיקות ספאם מאבדים מהחשיבות שלהם עם הזמן. הקוד מזכיר באופן ברור כמה דברים כאלו:

  • רלוונטיות נושאית – קישור שלא קשור לדף שאליו הוא מפנה יהיה פחות רלוונטי
  • הורדת דירוג על פי התוצאות – נראה שמדובר (שוב) במדידה ישירה של הביצועים של אתר בתוך עמודי התוצאות
  • ניווט – הכוונה כנראה לחוויית שימוש גרועה באתר (קינג לא מציין איך זה מתבצע, אולי גם כאן אלו סיגנלים מתוך כרום?).
  • דומיינים עם מילות מפתח מדויקות הם כבר פחות אפקטיביים – אושר גם על ידי מאט קאטס, ונראה שלשם שינוי הוא אמר אמת…
  • סקירות מוצרים – הכוונה כנראה לסקירות שלא נראות אובייקטיביות
  • מיקום גאוגרפי – נראה שגוגל מנסה להבין את ההקשר בין האתר לבין המיקום הגאוגרפי שקשור אליו. הפרשנות האישית שלנו היא שאתרים שמנסים לעשות כל מיני דברים כמו דף “קידום אתרים בדרום” גם אם הם בעצם נמצאים ברמת גן לא באמת מרוויחים מזה…
  • אתרים בעלי תוכן מיני – אין צורך להוסיף…

לא בטוח שקישורים באמת מאבדים מהחשיבות שלהם

נראה שכאן יש איזושהי חוסר הסכמה בין פישקין לקינג למרות שגם לקינג חשוב לסייג את מה שהוא כותב כאן.  הוא מסביר שבקוד יש התייחסות רבה לקישורים, אבל לא בטוח שיש לזה משמעות בלי שהוא יודע אילו פונקציות בדיוק קשורות לדירוג על פי קישורים, בכל מקרה, הוא לא רואה אינדיקציות לכך שקישורים נעשו פחות חשובים. מה שקינג כן רואה היא התייחסות לשלושה “טיירים” על פי קצב העדכון של האתר שכל אחד מהם מאוחסן במדיה אחרת בשרתים של גוגל. ככל שהקישור שמגיע אליכם הוא מטייר גבוה יותר, כך הוא נחשב יותר ולכן יש למעשה חשיבות גדולה יותר לקישורים מתוכן רענן, אתרי חדשות וכו’. כמו כן, נראה שגוגל יכולה להבחין בהרבה קישורים שמתווספים לאתר בזמן אחד במטרה לפגוע בו או כאשר מבצעים קידום אתרים שחור.

שימוש בדומיין ישן לצורך בניית אתר חדש

גוגל הוציאו עדכון ספציפי ב-2024 שמטרתו להילחם בתופעה הזו של “ניצול דומיינים לרעה”. אבל, מהתיעוד של גוגל רואים באופן ברור שכבר קודם לכן היה מנגנון למניעת “טריקים” כאלו:

ובכן, מסתבר שגוגל מתייחס ל- 20 הגרסאות האחרונות של כל עמוד כשהוא מתבונן על קישורים (ובאופן מפתיע שומר את כולן מהרגע שהוא סורק את העמוד לראשונה), ולכן אין פלא שאם פתאום מקשרים לעמוד חדש באיכות נמוכה או שאין לו קשר לקישור המקורי, התרומה לאתר החדש תהיה אפסית…

Your Money Your Life

גוגל אולי לא מתייחסת ל-E-E-A-T, אבל היא כן מתייחסת ל-YMYL, אתרים שמדברים על נושאים “כבדים” כמו כסף, בריאות וכו’ ונותנת לכל תוכן שהיא תופסת ככזה ציון משלו. המערכת גם בודקת אם שאילתה שלא חופשה מעולם (25% מהשאילתות הן כאלו על פי גוגל עצמה) קשורה ל-YMYL או לא…

"הטמעות" (Embeddings)

המשמעות בעברית היא קצת שונה: גוגל בודקת כאן עד כמה עמוד מסוים קרוב מבחינה נושאית לנושא הכללי של האתר. במילים אחרות, האם הוא Off-Topic או לא. קינג אומנם לא מזכיר את זה, אבל גוגל כבר אמרה לפחות פעם אחת שלא כדאי להתפזר עם האתר שלכם יותר מדי…

ועוד כמה דברים קטנים:

  1. ה-Pagerank אולי לא נעלם לגמרי – יש עדיין התייחסות ל-Pagerank ברמת האתר למרות שגוגל כבר מזמן לא מציגה אותו (אם כי נראה שהוא עדיין מחושב).
  2. לגוגל יש כנראה איזשהו מדד Trust בקוד מופיע רפרנס לאמון של כל אתר והאופן בו הוא משפיע על קישורים לאתרים אחרים.
  3. ייתכן שלגודל הטקסט יש עדיין משמעות – יש עדיין פונקציה שקשורה לגודל הטקסט (כולל טקסט של קישורים) למרות שזו נחשבת לטקטיקת SEO די פרימיטיבית היום.
  4. קישורים פנימיים – ייתכן שלא כל הקישורים הפנימיים בתוך האתר נספרים.
  5. לא בטוח שיש משמעות ל-Disavow Tool – אין שום התייחסות לכלי להורדת הערך של קישורים (Disavow Tool) שהיה אמור לעבוד דרך שליחה של קישורים בעייתיים ולעזור לאתרים שנפגעו בעדכוני ספאם שונים… – קינג שואל האם זה עוד טריק של גוגל ללמוד מהפידבק של מנהלי ומקדמי אתרים?
  1. תוכן קצר יכול להתברג במקומות גבוהים, אבל אין חשיבות למספר התווים – מעבר לעניין ה-Title, מסתבר שיש התייחסות גם לתוכן קצר עם מדד איכות משלו שיכול לנוע בין 1 ל-512, למרות שלא בדיוק ברור איך הוא מחושב.
    מנגד, אין חשיבות למספר התווים המדויק, משהו שגוגל כבר טענו בעבר.
  2. תאריכים – תאריך הכתיבה של התוכן או העדכון האחרון שלו חשובים ולכן עדיף שהם יהיו כתובים היכנשהו (אפילו ב-URL)
  3. ל”אתר ווידאו” יש התייחסות אחרת – אם 50% מהדפים באתר כוללים וידאו, גוגל מתייחס אליו באופן שונה (לא ברור לגמרי כיצד).
  4. אתרים קטנים – ייתכן שגוגל דווקא נותנת “קידום” לאתרים קטנים, אם כי לא ברור מהי ההגדרה  לאתרים שכאלו…
  5. התייחסות ל”בייבי פנדה” – לא ברור מה זה, האם מדובר במה שגוגל החלה לקרוא לו Helpful Content?
  6. התייחסות לכותב (Authorship) – עוד משהו שגוגל הכחישה. עכשיו אנחנו יודעים שקיימת פונקציה שבודקת האם מי שחתום על המאמר באמת כתב אותו ומי זה בדיוק.

הסיכום של קינג

בחלק המסיים קינג טוען שמהתיעוד עולה שהתוכן, אבל גם קישורים הם עדיין אלמנטים שיובילו את האתר שלכם קדימה, אבל הוא גם מציע לערוך יותר מבחני קורלציה (Seo Metric Correlation). הכוונה היא לסקרים שנעשו בעבר וניסו למצוא קשר בין פקטורים שונים לבין דירוגים (לא בהכרח סיבה ותוצאה). מעבר לכך, הוא מסכים עם פישקין שאין דבר יותר טוב מלהתנסות בעצמנו על סמך תוצאות שאנחנו רואים בשטח ולא לסמוך רק על מה שאחרים כותבים. באותה נשימה הוא אומר שיש דווקא לא מעט אנשי SEO שידעו מה הם עושים למרות ההכחשות של גוגל, כך שאפשר לקחת את מה שהוא כותב לכאן ולכאן.